ביקור בארכיון שנקר המחודש ומפגש עם מנהלת הארכיון טל גרנובסקי אמית, הוא אירוע מכונן עבור כל מי שטקסטיל, אופנה והיסטוריה זורם בדמו
פוסט ראשון בסדרה
הכניסה לארכיון שנקר ובשמו המלא 'ארכיון הטקסטיל והאופנה ע"ש רוז' מזכירה את הכניסה למערה של אלדין, וכמוה, אינה מרמזת על האוצרות המסתתרים בתוכה.
הארכיון, שצמח מאוסף שנתרם על ידי המכון הטכנולוגי לאופנה בניו-יורק (FIT) בשנת 1986, הוא ארכיון האופנה והטקסטיל היחידי בישראל ומכיל אוסף עשיר ונדיר של פריטי לבוש מישראל, אירופה ומארצות הברית מהמאות ה-19 וה- 20, כמו גם אביזרי אופנה, בגדים אתניים ובדים עתיקים ומודרניים מרחבי העולם.
בנוסף ללימוד נושאים כמו עיצוב הבגד חשיבותו של הארכיון היא בשמירת פריטי לבוש המדגימים גם את ההקשר החברתי, הטכנולוגי והתרבותי בו הוא נוצר.
הארכיון, המתבסס על תרומות בלבד, מכיל מעל 7000 פריטים שנאספו או נתרמו על ידי אנשים המוקירים אופנה, אספנים שביקשו למצוא בית לאוסף שלהם ומעצבים שהעבירו חלקים מעבודותיהם, כשלצדם פריטים שהוצאו משקית ברחוב, כמו גופית מחוך של רלף לורן משנות האלפיים.
אוסף הארכיון, שהיה נגיש בעבר בעיקר למרצים וסטודנטים, נמצא במהלך אינטנסיבי של דיגיטציה כדי להיות מונגש לקהל הרחב, וחלקים נרחבים ממנו כבר ניתן למצוא באתר הארכיון. בנוסף מתקיים שיתוף פעולה של הארכיון עם כל המוזאונים בארץ כפי שנעשה בתערוכה 'מקום לאופנה' במוזיאון ישראל.
אוסף הארכיון הוא גם האוסף היחיד בארץ, של אופנה וטקסטיל, שאינו מצוי בידיים פרטיות וככזה שמור בסטנדרטים מוזיאליים מבחינת בקרת לחות, תאורה, טמפרטורה וחלל האחסון.
טל גרנובסקי אמית מנהלת הארכיון, בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר ובעלת תואר שני במחקר אופנה באוניברסיטת תל אביב שופעת ידע ותשוקה. לאחר שעבדה 6 שנים במוזיאון העיצוב בחולון חזרה לשנקר והפעם לארכיון. בסיור המעמיק שערכה לנו פגשנו את פאולינה חבלבסקי הרסטורנטית של הארכיון האמונה על השימור כל פריט שנכנס לאוסף, ובביקורנו היא תופרת כמעט מחדש, בעבודת נמלים הנמשכת מזה חודשים, שמלת חרוזים משנות ה-20.
אוצרות
"בגלל שזהו אוסף המבוסס על תרומות" אומרת גרנובסקי אמית, "אנחנו מנסים להשלים ציר זמן של התפתחות האופנה כולל מאפיינים וטרנדים כדי שיהיה לנו איזשהו קו רציף. אם חסרים לנו פרטים משנות ה-40 מאוד נשמח לקחת דברים משנות ה-40 ונהיה יותר סלחניים לגבי הפריט עצמו.
פריטים של אופנה ישראלית אנחנו מאוד שמחים לקחת מתוך הבנה שאנחנו המקום היחידי בעולם שאוסף אופנה ישראלית ומשמר אותה".
עד לאחרונה עיקר האוסף הישראלי התמקד במשכית, אתא, רוזי בן יוסף, רקמות תימניות ולולה בר והמטרה כיום היא להשלים את הפערים. גרנובסקי אמית מציינת שכעת הם בשלב של פניה יזומה אל מעצבים צעירים "מהם אנו מבקשים פריטים שנכונים לדעתנו להיום כדי שעוד 50 שנה יהיה אפשר להתבונן על 2020 בראי האופנה".
טקסטיל
בארכיון אוסף קטן של ומרשים של טקסטילים ארכיאולוגיים, וטקסטילים אתנוגרפיים (עתיקים ובני זמננו), וכן שטיחים, מפות שולחן ודוגמאות של בדים, כולל בדים לפריטי לבוש ואופנה ואריגים לעיצוב הבית.
בגזרת הטקסטיל המקומית ניתן למצוא בדי משכית, עורות וכן אריגים של יוליה קיינר מי שעמדה בראש מחלקת האריגה בבצלאל, ודוגמאות של בדים בעיצוב ליאו קהאן שהיה צייר ובעל מפעל להדפסה בשנות ה-30 שנקרא 'פלסטין קולור פקטורי' (PCP).
כיצד ניתן לעין באוסף?
הקהל הרחב יכול להיכנס לאתר ולעקוב באינסטגרם. חוקרים, סטודנטים ומעצבים הרוצים לראות את הפריטים עצמם מוזמנים לקבוע פגישה עם צוות הארכיון. במקום נערכים הרצאות ומפגשים על תולדות האופנה בתיאום מראש. כמו כן הארכיון מקיים קורסים במסגרת לימודי החוץ בשנקר הכוללים שישה מפגשים בארכיון של 3 שעות כל אחד פעם בחודש בהם לומדים לפי תמות כמו 'אידיאל היופי דרך הלבשה תחתונה', 'הצבע השחור ההיסטוריה שלו ומה הוא מכיל בתוכו', 'זיופים והעתקות' ועוד.
התמונות באדיבות 'ארכיון הטקסטיל והאופנה ע"ש רוז'