סיפורה של רקמה
הרקמה בחברה הפלסטינית היא מלאכה שעברה מדור לדור, מאם לבת ושימרה מסורת רבת שנים. הרקמה שרקמו הנשים על השמלות טומנות בחובה מידע רב וסממנים המעידים על הלובשת, מוצאה, מעמדה החברתי ומצבה המשפחתי. בעבודת האוצרות 'יער של שמלות' במסגרת לימודי מוזיאולוגיה ואוצרות, חוקרת נרג'ס עתאמנה מכפר קרע שבוואדי ערה מגוון שמלות פלסטיניות חגיגיות ויוצאות דופן, בעלות ערך היסטורי חשוב, והמהוות סמל מובהק של זהות מקומית. רקמת השמלות הפלסטיניות מגוונת מאוד, לכל אזור יש שיטת רקמה ומוטיבים המייחדים אותו, כשהמכנה המשותף הוא שהשמלה הרקומה הכפרית מתייחסת לעבודת הכפיים של הנשים החקלאיות העובדות את האדמה. מוטיבים רקומים כפריחת עצי תפוז מבטאים את אותו הקשר. העובדה שנשים הן אלה שרקמו ויצרו את בגדיהן בעצמן מאוד חשובה, מפני שהן בחרו אילו אמירות יביע לבושן וכך הגדירו את זהותן. ברקמת שמלה לבנה לדוגמא מאזור יפו המתוארכת משנת 1920 רקומים ברקמת צלבים מוטיבים של עצי ברוש המקיפים פרחי התפוז, כפי שהיו הפרדסים באזור יפו מוקפים ברושים.
שמלה לבנה-1920, אזור יפו. עצי ברוש מקיפים את פרחי התפוז, כפי שעצי הברוש הקיפו את עצי התפוזים באזור יפו. (קבוצת וודאד קעואר) התמונות באדיבות נרג'ס עתאמנה
השמלות שנרקמו בין השנים 1850-1950, מייצגות את סגנון הלבוש באזורי המגורים העיקריים בהם התגוררה האוכלוסייה הפלסטינית. הבסיס לרקמה היתה השמלה הערבית המסורתית ה-'ת'וב', שהיא פריט לבוש מסורתי בסיסי וחשוב ביותר עבור האישה הפלסטינית. ה'ת'וב' היה לרוב עשוי פשתן או כותנה בצבע טבעי, כחול אינדיגו או שחור. האריגים הכהים שימשו ללבוש היומיומי, ואילו לשמלות החגיגיות השתמשו באריגים יקרים וצבעוניים. השמלה רחבה, ארוכה ובעלת גזרה ישרה המכסה את הגוף והרגליים ומהודקת למותניים בחגורה.
שמלה חגיגית- קטיפה 'מוכמל' מבית דג'ן, 1930. התמונות באדיבות נרג'ס עתאמנה
בנוסף למוטיבים הרקומים, ניתנה משמעות גדולה לגוון החוט. אישה נשואה טרייה לבשה שמלה רקומה בגווני יין, אישה שהתאלמנה לבשה שמלה שחורה רקומה בגווני כחול או ירוק.
התערוכה נמצאת עדיין בשלב האוצרות וטרם הוצגה לקהל הרחב. אוסף השמלות הוא באדיבותה של הגברת וודאד קעואר- אישה פלסטינית, במקור מבית לחם, המתגוררת כיום בירדן. קעואר הקדישה את חייה לבניית אוסף המורכב ברובו מפריטים נדירים מאוד: שמלות, כיסויי ראש, תיקים ותכשיטים מאזורים שונים בפלסטין.
שמלת 'ג'לאיה' מלפנים ומאחור, 1880 איזור הגליל. התמונות באדיבות נרג'ס עתאמנה
שמלת 'מלכ' 1930 מאזור בית לחם. התמונות באדיבות נרג'ס עתאמנה
שמלות 'קומבאז',1930-1940 אזור שכם. התמונות באדיבות נרג'ס עתאמנה
שמלות 'קומבאז',1930-1940 אזור שכם. התמונות באדיבות נרג'ס עתאמנה
שמלת גן עדן-גיהינום, 1915 אזור שכם. התמונות באדיבות נרג'ס עתאמנה
שמלה חגיגית מקטיפה, רקמת משי, נקראת 'רשיק' (השמלה החטובה), יפו, 1930. התמונות באדיבות נרג'ס עתאמנה
שמלה לבנה ומאוד נדירה מהאחרונות שנשארו מאזור עזה, 1910. אוסף קבוצת וודאד קעואר, התמונות באדיבות נרג'ס עתאמנה
שמלות מאזור אשדוד 1935 אוסף קבוצת וודאד קעואר, התמונות באדיבות נרג'ס עתאמנה
שמלה של אישה שהתחתנה שוב, בדרך כלל נשים אלמנות ונשים רווקות לבשו את השמלה בלי הצבע האדום. כשהאישה מתחתנת אז מוסיפה לה מלמטה צבעים אדום, וורוד. ואז השמלה מראה את מצבה המשפחתי של האישה. באר-שבע, 1935 אוסף קבוצת וודאד קעואר, התמונות באדיבות נרג'ס עתאמנה
שמלה מאזור באר שבע, 1930שמלה מאוד רחבה עם שרוולים דמויי כנפיים. אוסף קבוצת וודאד קעואר, התמונות באדיבות נרג'ס עתאמנה
