שבוע העיצוב בסטוקהולם שהתקיים בראשית פברואר מסתמן בשנים האחרונות כאירוע עיצוב חשוב המהווה חשיפה ומפגש שנתי שהוא הגדול ביותר בעולם עם עיצוב ומעצבים סקנדינבים. האירוע שהחל את דרכו בשנת 2002 צמח וגדל מאז ומציע למבקריו יותר מ- 200 אירועים ותערוכות בנושאי עיצוב הפרושים בשלל חללים מוזיאונים גלריות מוסדות תרבות אולמות תצוגה וכד', בשבוע זה העיר מארחת אדריכלים ומעצבים עיתונאים ולקוחות מכל רחבי הגלובוס החוגגים את העיצוב הסקנדינבי בתפאורת שלג מושלמת ואופיינית לעונה זו של השנה. רגע אחרי שירדה מהמטוס וחזרה אל אווירת החורף המדברית המקומית ביקשנו לשמוע מהמעצבת עדי אדליס על התרשמותה מהאירוע. טרי טרי.
ספרי על האווירה בעיר
שבוע העיצוב בסטוקהולם מתרכז אך ורק במרכז הכנסים. לא מרגישים אותו ברחבי העיר כמעט בכלל, למעט כמה שואו רומז שמזכירים אותו, ואירועי הרמת כוסית קטנים (לדוגמא של MOOOI). זו לא מילאנו עם חגיגת העיצוב שלה. אבל סטוקהולם היא חגיגת עיצוב כל השנה. כמות בלתי נתפסת של חנויות עיצוב, ממעוצבות ויקרות המוכרות מותגי על ועיצובים אייקונים, ועד לחנויות נגישות במיוחד, שגם בהן אפשר למצוא לא מעט פריטים נחשקים.
האווירה המופלאה היא ה"הוגה" הסקנדינבית, נרות דולקים משמונה בבוקר בכל מקום, דליים של נרות מונחים לצד דליי הסכו"ם בשירות עצמי בבתי הקפה, עיתוני וספרי עיצוב בכל פינה, עיצוב חמים ונעים בקו נקי מרחיב כמובן ששלג לבן צח הוא רקע מופלא לכל עיצוב רומנטי, גם אם קצת קר מידי.
אילו חומרים ואיזו צבעוניות בלטה ועוררה עניין?
התערוכה מורכבת משלושה ביתנים לא גדולים, שבכולם עיצוב סקנדינבי בקו נקי מאוד.
המעצבים ממשיכים להשתמש בחומרים טבעיים – עץ דק, ברזל, שיש.
הגוונים הם גווני חלודה, את הקירות צובעים במונוכרום של ורוד עד טרקוטה, והרבה מאוד פרטי ריהוט גם הם בגוונים אלו. אם קודם הוורוד היה פודרה עדינה מאוד, עכשיו לצידה נכנסת כל סקאלת הוורודים המתוקים יותר.
האם ניכרת השפעה של המיקום על העיצוב?
בהחלט. מיקום התערוכה משפיע על המוצג בה, ובארצות הקרות תמיד תהייה מבואה פונקציונאלית לבית, שבה יחלצו נעליים מלאות בשלג, יתלו מעילים, צעיפים כובעים וכפפות, ובהתאם ניתן היה לראות התייחסות רבה לאביזרי תליה ואחסון לצד ספסלי ישיבה ואבזור אזור הכניסה.
שימושים וטרנדים בולטים
נעשה שימוש נרחב בספריות ומדפים פתוחים, מעץ או מברזל, לעיתים גם שילוב שלהם.
מעצב שבלט
במבואת הכניסה לתערוכה קיבלה המעצבת והאדריכלית פאולה נבונה ביתן נפרד משלה, אותו עיצבה בצבעוניות פסיכדלית מופלאה. קירות הביתן עשויים שקיות רפיה בלבן-וורוד-תכלת, מהסוג שפליטים רבים נעו איתם ברחבי הגלובוס.
פאולה עצמה ישבה על ספת אובר סייז כחולה, כשהיא לבושה בשחור לבן, (ממש כמו השולחן הצבעוני שהציגה ועליו כלים מופלאים בשחור לבן) שוחחה עם העוברים ושבים.
בנוסף היא הציגה גוף תאורת עמידה חדש מלא בהומור הנשען על הקיר.