עבר והווה ב'משכית'

ביקור בבית האופנה 'משכית' הוא הזדמנות להתעמק בטקסטיל ובביטוי שמקבל העבר בהווה

צילום: עמית גושר

משכנו של בית האופנה 'משכית' ביפו, במבנה הכולל את אחד משעריה העתיקים של יפו העתיקה, כולל בתוכו שואו רום, אטלייה, משרדים וארכיון בו מאוחסנים פריטים היסטוריים מקוריים שנתרמו על יד אנשים מכל רחבי העולם ונשמרים בקפידה. חלקם מוצגים בתצוגה מתחלפת ומושאלים מדי פעם לתערוכות.

צילום: עמית גושר

הערכים של 'משכית' שהובילו רות דין, שהיתה מאוד מעורבת גם בהקמת המותג מחדש, ופיני לייטרסדורף מעצבת האופנה הראשית והמיתולוגית של 'משכית', נשענים על אותנטיות, השראות ארץ ישראליות, רב תרבותיות ונופים מקומיים והם מלווים ברוחם את בית האופנה גם כיום. הפריטים מעוצבים ומיוצרים בארץ, ועבודות הרקמה, התפירה, השזירה והציור נעשות באטלייה שבמקום. בעבר, בימי הזוהר של ישראל כמעצמת טקסטיל, יוצר ב'משכית'  גם הטקסטיל, אך כיום הבדים עצמם מיובאים מתוך רצון לעבוד עם החומרים הטובים ביותר מה שאינו מתאפשר עקב מצבה של תעשיית הטקסטיל המקומית.

משכית – חלל השואו רום צילום: איתי סיקולסקי

הקולקציה הראשונה של 'משכית', הוצגה ב 1954 וכללה פריטים אייקוניים שהידוע בהם הוא מעיל המדבר. כיום נעשית אינטרפרטציה למעילים המקורים ואת הצמר המקורי שהיה צמר גס למגע מחליפים בדים מגוונים, מתוך כוונה להתאים אותם למזג האוויר המקומי, ובהם בד הנארג מצמר מרינו וקשמיר מה שהופך את המגע של המעיל לרך ונעים. יחד עם זאת עבודת הרקמה של המעיל נעשית באותה הטכניקה כבעבר. מדי כמה עונות בוחרים ב'משכית' פריט אייקוני ועושים לו אינטרפרטציה חדשנית. המעיל, נמכר ב'משכית' במהלך כל השנה.

חדר המדידה. צילום: עמית גושר

הקולקציה הראשונה של 'משכית', הוצגה ב 1954 וכללה פריטים אייקוניים שהידוע בהם הוא מעיל המדבר. כיום נעשית אינטרפרטציה למעילים המקורים ואת הצמר המקורי שהיה צמר גס למגע מחליפים בדים מגוונים, מתוך כוונה להתאים אותם למזג האוויר המקומי, ובהם בד הנארג מצמר מרינו וקשמיר מה שהופך את המגע של המעיל לרך ונעים. יחד עם זאת עבודת הרקמה של המעיל נעשית באותה הטכניקה כבעבר. מדי כמה עונות בוחרים במשכית פריט אייקוני ועושים לו אינטרפרטציה חדשנית. המעיל, נמכר ב'משכית' במהלך כל השנה.

מעיל מדבר בעיצוב פיני לייטרסדורף בתערוכה 'מקום לאופנה' במוזיאון ירושלים. צילום: מירב בן גוריון

אינטרפרטציה למעיל מדבר. צילום: יפעת זילר

בית האופנה, שהיה בעבר מפעל בחסות המדינה, ואשר הוקם מחדש בשנת 2013 בהובלתה של מעצבת האופנה שרון טל, עומד כיום בפני עצמו ומעסיק אנשי מקצוע מומחים בתחומם ומקיים שיתופי פעולה עם אמנים מקומיים בהם בן ציון דוד שהוא דור 8 למשפחת צורפים מתימן ועוד.

בגזרת הטקסטיל נעשית עבודת פיתוח, במסגרתה, נעשה ניסיון לשחזר את בד ה'דיור' של משכית בעיצוב נאורה ורשבסקי, מעצבת הטקסטיל הראשית של החברה. מדובר בבד צמר שנארג בשתי וערב מצמר ועור ובהשראתו עוצב בד חדש.

אריג צמר וכותנה בהשראת בד דיור. צילום דוגמנית: יפעת זילר

הבדים בהם משתמשים כיום הם פשתנים למיניהם בהם פשתן רומי, משי, משי ראמי, כותנה וויסקוזה אצטאט, שהיא ויסקוזה כבדה יותר ההולמת שמלות ערב, וכן, לראשונה בקולקציה, נעשה שימוש בג'ינס (דנים).

בפריטים המצוירים ביד, הציור נעשה כשהבגד מוזמן, אז האמנית מציירת על הבד את הציור המקורי של המעצבת טל. ציורי היד באים לידי ביטוי גם בדמות הדפסים על חלק מהבדים.

ציור על בד. צילום: גדי יוסף

הגוונים כיום שומרים על פלטת הגוונים המסורתית המונוכרומטית של הקולקציות אותן יצרה לייטרסדורף ואשר נשמרה עד שנות ה-70 אז השתנתה הצבעוניות וגוונים עזים יותר ברוח התקופה השתלבו בקולקציות.

צעיף משי מלובד עם שולי עור. צילום: ניר יפה

צעיף משי מלובד עם שולי עור. צילום: ניר יפה

מעיל מדבר. צילום: יפעת זילר

שמלה עשויה בד שזור חרוזי עץ. צילום דוגמנית: אבי ולדמן

שמלת גלבייה מקולקציית 'הר סדום' עשויה משי צרוב בעיצוב שרון טל ובהשראת דיונות חול. צילום: אייל נבו

ציור יד על בד. צילום: אבי ולדמן

חליפה מבד ג'ינס. צילום: יפעת זילר

לוח השראה באטלייה. צילום: מירב בן גוריון

לוח השראה באטלייה. צילום: מירב בן גוריון

לוח השראה באטלייה. צילום: מירב בן גוריון

רקמה עבודת יד בתהליך. צילום: מירב בן גוריון

רקמת חרוזים. צילום: מארק אורן

רקמת חרוזים. צילום: מארק אורן

פרט מתוך שמלת טלית- רקמה בחוט כסף בהשראת הטלית. רקמה ייחודית של המעצבת שרון טל. צילום: מירב בן גוריון

רקמת חרוזים השואבת השראה מרקמות בחוט זהב וכסף האופייניות למשכית. רקמה על שחור צילום: מירב בן גוריון. רקמה על לבן צילום: מארק אורן

שמלת משכית רקומה בחוטי זהב בארכיון שבשואו רום. צילום: מירב בן גוריון