היוצרת בטקסטיל

"תמיד קצת קשה לי להגדיר את תחום עיסוקי" אומרת אמנית הטקסטיל נטע עמיר לפני שהיא מגדירה את עצמה 'יוצרת בטקסטיל'.

נטע עמיר. דיוקן עצמי רקום עם עבודות של אמא וילדה שנוצרו באחת הסדנאות שהיא מעבירה.

מגיל צעיר עסקה עמיר באמנות, למדה אמנות פלסטית בתיכון תלמה ילין ולאחר מכן למדה עיצוב אופנה בשנקר, "בלימודים מאוד אהבתי כל מה שקשור למלאכות טקסטיל- תפירה דיגום, רקמה, ייצור נעליים וכו'… מאוד אהבתי את כל תהליך העבודה. הביצוע מבחינתי היה תמיד חלק בלתי נפרד מתהליך העיצוב".

לאחר סיום הלימודים בשנקר וניסיון עבודה קצר בחברות אופנה מסחריות, גבר בה הגעגוע למלאכות יד ולעבודה שיש בה מגע ישיר בחומר והיא החלה ליצור בובות שנמכרו לאספנים ברחבי העולם.

עם הזמן העיסוק בבובות התרחב, והבובות, כמו גם אובייקטים טקסטיליים אחרים, שיחקו תפקידים מרכזיים במייצבים שיצרה. הסיפור של הדמויות ואתו גם ההבעה שלהם קבלו מקום יותר ויותר מרכזי. השימוש במלאכות הפך לכלי הבעה אומנותי בנוסף לשימוש האורנמנטי המסורתי של המלאכות.

'חדר' מיצב טקסטילי מיניאטורי (2008), האובייקטים מפוסלים כולם מגרביים שיצאו משימוש.

מה את יוצרת, האם זהו מוצר שימושי או אמנותי בלבד?

"בעבר עיצבתי וייצרתי גם תיקים, נעליים, ואפילו כלי בית טקסטיליים, כיום אני לא יוצרת מוצרים שימושיים, והעבודה שלי מוקדשת ליצירה אומנותית במדיות טקסטיליות כמו רקמה, תפירה וסריגה, אותן אני משלבת בעבודות פיסול מיצב וצילום".

נטע עמיר. הצבה של שלוש דמויות עם מסיכות (2016), הדמויות עצמן תפורות מבד, כך גם פרטי הלבוש שלהן, המסכות מלובדות מסיבי צמר.

ספרי על התהליך

"החומרים שאני עובדת איתם הם מאוד אקלקטיים, אלו חומרים שליקטתי במשך שנים. חלקם הגדול הוא חומרי טקסטיל יומיומיים, חומרים פשוטים שלרוב הושלכו לאחר שימוש רב, כך שהם מגיעים לעבודה קרועים ובלויים. סימניי ההתבלות שמשאירים את חותמם על הבד הם חלק מהסיפור שהדמויות מספרות והופכים לחלק מהביוגרפיה הלא כתובה שלהן. אני משתמשת גם בשאריות של חוטים ובדים שאספתי לאורך השנים, אותם אני תופרת יחד ויוצרת מהם חומר חדש. הרבה פעמים אני מוסיפה לעבודות גם חומרים כמו מתכת, ניילון ונייר, בעיבוד טקסטילי.

לפני כמה שנים יצרתי מייצב גדול סרוג והשתמשתי בחוטי צמר שטוות נשים בדואיות בנגב. למילוי אני משתמשת בשאריות בדים שאני אוספת מגזרנים בדרום תל אביב, זה נותן לכל אובייקט יציבות, כשמדובר בדמויות הבד המילויי נותן מראה חי ואנושי. זוהי רק רשימה חלקית, בכל עבודה אני מגלה עוד ועוד חומרים, אני מאוד סקרנית לראות איך חומרים ממקורות שונים בעלי אופי שונה משתלבים יחד".

נטע עמיר. ראש של בז, מתוך סדרת בובות Topsy Turvy (בעלות שני ראשים) עשויות ממגוון של חוטים ובדים, תפורים, סרוגים ורקומים.

איזה מקום יש בתהליך למלאכות מסורתיות וידע קדום? כיצד את משלבת בין חדש וישן?

"למלאכות יד יש מקום מרכזי בתהליך העבודה שלי, החיבור בין החומרים, נעשה במלאכות יד, והרבה פעמים המלאכה היא שיוצרת חומר חדש. סריגה זאת דוגמה בסיסית לתהליך הזה, שקורה גם בתפירה ורקמה.

הרבה פעמים אני נותנת למלאכות מסורתיות פרשנויות חדשות, כדי להתאים אותן לעבודה, לדימויים ולחומרים איתם אני עובדת, כך שאני הרבה פעמים שואלת את עצמי אם אפשר לקרוא להן מלאכות מסורתיות, או שכבר התרחקתי מהמסורתיות שלהן. בכל מקרה אני מאמינה שהתפקיד שלי כאומנית הוא להתאים את המלאכות לחומרים עכשוויים, זאת דרך לשמר את התפקיד שלהן, ולהנגיש אותן לעוד אנשים.

נטע עמיר. ראש של דרקון (2015), פרט מתוך סדרת בובות Topsy Turvy (בעלות שני ראשים) עשויות ממגוון של חוטים ובדים, תפורים, סרוגים ורקומים בשילוב של מתכות וחרוזי זכוכית.

העניין המרכזי שלי בעבודה הוא שילוב בין חומרים, מלאכות ודמויות. המלאכות שאני משתמשת בהן הן מאוד פשוטות, ואפשר לקרוא להן מסורתיות, השילוב עם החומרים נותן להן מראה חדש ושונה, כך שלפעמים נראה שאין קשר ביניהן לבין המקור המסורתי שלהן. אם מסתכלים על תהליך העבודה והביצוע, רואים שאלו תהליכים מאוד עתיקים".

נטע עמיר. דיוקן של דמות מתוך עבודה שנמצאת עדיין בתהליך, טכניקה מעורבת-תפירה, סריגה, רקמה.

אילו אתגרים מזמן תהליך העבודה שלך?

"תהליך העבודה שלי מתחיל הרבה פעמים מהחומר ויותר מאוחר מגיע הדימוי, זה תהליך ארוך של ניסוי וטעיה, והרבה פעמים אני פורמת ויוצרת שוב מחדש עד שאני מגיעה לדימויי שרציתי. לעיתים העבודה מתחילה מדימוי, ויש לי תמונה ברורה של מה שאני רוצה ליצור. גם במקרים כאלו קיים תהליך ארוך של ניסויי וטעיה הכולל הרבה פרימה ותפירה או סריגה מחדש, אלו תמיד תהליכים מאוד איטיים וסיזיפיים".

נטע עמיר. 'נוודה' מיצב טקסטיל בטכניקה מעורבת.

מהו הצבע האהוב עליך?

"אני אוהבת את כולם, הם כולם חברים שלי, לפעמים קשה לשמור על קשר עם כל כך הרבה חברים, צריך למצוא את העיתוי והמיקום הנכון לכל אחד, וזה לא תמיד קל, יש הרבה מריבות וויכוחים".

נטע עמיר. מתוך הבלוג של נטע עמיר בו צילומים וסיפורים על הדמויות ותהליך העבודה עליהן.

נטע עמיר. המשפחה- סדרה של פרוטומות מפוסלות בסריגת קרושה (2011)

מהו פריט הטקסטיל שליקטת לצורך יצירה וריגש אותך במיוחד?

"סבתא שלי, ממנה ירשתי חלק גדול מהאהבה שלי למלאכות יד ולידע שלי בטקסטיל, נפטרה כמה חודשים לפני שהתחלתי את הלימודים בשנקר. אני קבלתי בירושה מכונת תפירה ישנה עם דוושה מכנית ללא חיבור לחשמל, וקופסאות מלאות עם חוטים וכפתורים, אלו היו דברים שבתור ילדים היה אסור לנו לגעת בהם (הם היו שייכים במקור לסבתא רבתא שלי שהייתה חייטת ידועה בחיפה). לקח לי הרבה שנים עד שהעזתי להשתמש בהם בעבודה שלי, עד היום אני פותחת את הקופסאות האלו בחרדת קודש".

נטע עמיר. 'הדייג והבז' (2015) דמות אחת בעלת שני ראשים, בהשראת בובות Topsy Turvy בובות שהמקור שלהן הוא בדרום ארצות הברית בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים, אז הן נוצרו כשצד אחד לבן ואחד שחור, כך כשכל פעם רואים רק חלק אחד. עבודה זו היא חלק מסדרה בה שני הראשים חשופים ומנהלים דיאלוג. העבודה המתייחסת לאגדת עם גרמנית הוצגה בתערוכה בשבוע האיור.

נטע עמיר. הדייג (2015), פרט מתוך סדרת בובות Topsy Turvy (בעלות שני ראשים) עשויות ממגוון של חוטים ובדים, תפורים, סרוגים ורקומים.

לאיזו יצירה שלך את מחוברת באופן מיוחד?

"זה מאוד משתנה. אני חושבת שכרגע לעבודות החדשות שאני יוצרת, עבודות המשלבות דימויים מצולמים מעבודות ישנות, יחד עם רקמה חדשה שאני יוצרת עליהן".

נטע עמית. עבודה מתוך סדרה הנמצאת עדיין בתהליך יצירה. טכניקה של עבודת קולאז` ורקמה על צילומים של עבודות ישנות.

מהו השלב האהוב עליך בתהליך?

"כשאני מצליחה ליצור טקסטורה חדשה".

"מסכה" (2013) רקמה מצד ימין וצד שמאל של הבד. המסכה נגזרה מעבודה אחרת ונרקמה כך שהצד השמאלי שלה פונה כלפי מעלה, הרקע רקום על צד ימין של הבד.

חלומות לעתיד?

"להמשיך לעבוד ולמצוא עוד מקומות להציג בהם את העבודות שלי כמכלול.

לכתוב רומן גרפי בצילום ורקמה.

לאייר ספרי ילדים באותה טכניקה".

נטע עמיר. דמות יושבת (2010) הדמות כמו גם הכסא שלה מפוסלים מגרביים בודדות ואבודות.

נטע עמיר. 'מסכה סינית' (2013) רקמה בשילוב נייר, צבע אקריליק וסיביי צמר

את העבודות של נטע עמיר ניתן לראות אצלה בסטודיו בתיאום מראש ובקרוב גם בגלריה nox בנמל יפו.

www.netamir.com