המעצבת והאורגת אפרת ברקוביץ נמרודי יוצרת טקסטיל בנול ידני ומחברת בין ניגודים. חדש וישן, מזרח ומערב, חומרים טבעיים וחומרים אחרים נשזרים בעבודותיה העשירות
היוצרת
אפרת ברקוביץ נמרודי, 34, מעצבת טקסטיל באריגה, בוגרת שנקר ומתגוררת בתל אביב. ברקוביץ, אורגת, מעצבת ויוצרת טקסטיל בעצמה. במהלך טיול ארוך בהודו התוודעה לטקסטיל ההודי המסורתי והתחברה למשיכתה מילדות למלאכות חוטים ולתחושת התגלית והאין סופיות שהן מביאות איתן. עושר הפרטים, ריבוי הרבדים, החומריות הטבעית, איכות הבד והצבעוניות העזה הקסימו אותה וגרמו לה לשנות את תכניתה המקורית שהייתה ללמוד עיצוב תכשיטים.
התוצר
הטקסטיל הוא המוצר והחומר המנחה אל התוצרים הסופיים שהם תיקים, ארנקים, יריעות טקסטיל להלבשת החלל ושטיח אחד שיצרה בפרויקט הגמר ואליו היא משתוקקת לחזור.
תהליך
בטקסטילים משולבים חומרים מעולמות שונים. חומרים טבעיים, כמו צמר ופשתן, אליהם מוסיפה ברקוביץ' חומרים פחות קונבנציונליים כמו שקיות ניילון, חוטי מתכת וסרטים למיניהם, בניסיון למצוא שילובים הרמוניים ודיס הרמוניים, ואת השילוב המנצח בין חומר למבנה באריגה, במטרה לגרום גם לשקית הניילון להראות יוקרתית ולהוציא אותה מהקשרה.
"אני תמיד מחפשת בשני הקצוות פאטרן מובהק וצורני, נפחי ומובלט, לצד פאטרן אורגני, פחות ברור ומסקרן. אני אוהבת למצוא לי חוקיות מסוימת, להתמיד בה ולשבור אותה. ליצור הרמוניה חומרית ולפעמים גם תחושה של חומר זר וטפילי ליד החומר האחר".
חומרי גלם
העדר תעשיית טקסטיל בארץ מצריכה יצירתיות בחיפוש אחר חומרי גלם. את המחסור בחוטים מקומיים היא ממלאת בעבודה עם בדים ממוחזרים כחוטי הערב באריג. הבדים שופעי צבעוניות וחומריות מגוונת יוצרים אריגים בעלי מרקמים מפתיעים. "אני לא מתכוונת ליצור מטר רץ של טקסטיל, ואני מנצלת את יכולות ומגבלות הנולים שלי כך שאצא מורווחת מבחינת העיצוב. הנולים מאפשרים לי גמישות יתרה בשינוי הדוגמא ואני יכולה להשתעשע לאורך כל הדרך".
חומר מועדף
בעיקר פשתן וצמר, איתם יכלה להמשיך כל חייה. "לצמר יש תכונות נפלאות של התלכדות החומר, תנועה, פיסוליות ונפחיות. זה מרתק אותי".
צבע
אין דבר כזה צבע שלא עובד טוב עם צבע אחר, "בטבע הכל מסתדר כל כך טוב ביחד. הירוק עם הכתום, האדום עם הורוד, הסגול עם הצהוב". גם עם צבע היא מתנסה ולא עובדת עם נוסחה קבועה, כדי להבין את המהות ולבחון את הגבולות. "כשאני רואה עיצוב כלשהו שהוא נכון צבעונית, אני נמשכת אליו ומתרצה ולא משנה לפעמים איזה עוד פרמטרים הוא יכיל בתוכו".
חדש וישן
לצד ההשראה ממסורות טקסטיל רבות שנים קיימת השאיפה לשבש את הסדר הקיים יחד עם שימור ערכי הליבה. בפרויקט הגמר בשנקר שאבה השראה מבד הטארטן המסורתי אשר נארג במסורות הקלטיות (העמים הקלטים שהיו נוהגים ללבוש קילט מסורתי ארוג מצמר כוללים את סקוטלנד, וולש, אירלנד, ברטאן, קורנוול והאי מאן) והפכה אותו מחצאית צמר משובצת ודקה יחסית, לשטיח צמר דו צדדי ב-3 שכבות.
"מידת הרלוונטיות של מלאכות מסורתיות ועבודת יד נמצאת בעלייה משום שאנו זקוקים למגע אדם, לאנושיות ולחמלה ושואפים להיות אינדיבידואליים בעלי אמירה אישית. בד המיוצר בעבודת יד הוא סוג של סיפור קטן על אנשים. השילוב בין חכמת המלאכה לבין מחשבה מחודשת על חומרים ופוטנציאל השמישות בהם, הוא קו מנחה עבורי".
התרגשות
יצירת המוצר מא׳ מאפשרת שליטה בשפה החומרית, בהתנהגות החומר, ובתגובתיות שלו לגוף או לחלל. "זה מאוד מרגש אותי. אני מרגישה כמו מדען רוב הזמן ולפעמים כל מה שבא לי זה רק להמשיך לחקור ולא לעצור ולהחליט במה אבחר".
שלב אהוב בתהליך
שלב האריגה הראשוני מגיע אחרי הרבה תכנון ומחשבה טכנית ורעיונית, לאחר סיום העלאת חוטי השתי על הנול, בחירת החומריות, ותכנון כל הפרמטרים באריגה, כגון: צפיפות וסדר השחלת החוטים בהתאם לדוגמאות. הרגע בו אפשר להתחיל לארוג, הוא מפתיע וגם מלחיץ, אך בעיקר מרגש, משמח ומעורר תחושת הצלחה.
הווה
בימים אלו משתתפת ברקוביץ נמרודי בתכנית 'החממה', המלווה מעצבים בתהליך פיתוח עסקי, במסגרת טרמינל העיצוב, בבת ים. היא מאושרת מההזדמנות שניתנה לה ומתכוונת לנצל אותה היטב. במקביל היא עובדת על פיתוחי טקסטיל שיובילו למוצרים שיבטאו את התשוקה שלה לעיצוב משטחים בחומרים רכים לאופנה ולהלבשת החלל.
תוכניות לעתיד
הרחבת הסטודיו לאריגה בשאיפה להוציא מוצרים ארוגים אקסקלוסיביים וידידותיים לסביבה אשר אינם פס ולייצא לחו״ל. איגוד בוגרי מגמה מוכשרים משנקר שלא ויתרו על רצונם לעסוק בעיצוב טקסטיל, וכן מציאת קהילת אנשים אורגים ויחד ליצור שטיחים.
סדנאות
ברקוביץ נמרודי מעבירה סדנאות אריגה קטנות בהן היא מלמדת אריגת טפסטרי ושטיחים, טכניקות מסורתיות ומתקדמות באריגה עם התנסות בחומרים מגוונים.
לעמוד האינסטגרם של אפרת ברקוביץ נמרודי
התמונות באדיבות אפרת ברקוביץ נמרודי
מעניין.
עבודות משובחות.
עבודת הגמר של אפרת ברקוביץ פשוט מדהימה. הצבעים, הדוגמא,
אין מילים. כל הכבוד
אירית שי