לאן הולכים הבדים שאנחנו כבר לא צריכים?
פוסט שלישי בסדרה
בגדים וטקסטילים שאין בהם צורך מושלכים לזבל ועוברים להטמנה, במקרה הרע. בתרחיש מעט אופטימי יותר הם מושלכים לפחי המיחזור או מועברים לחנויות ושווקי יד שנייה ולתרומות. הקיימות, ובתוכה השימוש מחדש והמיחדוש, פוגשת לא פעם בעשייה החברתית ומתחברת לכדי עשייה משותפת ומבורכת.
כששושי אברהמוב מחנות היד השנייה 'אניצ'ה' שבמרכז הכרמל מפנה עזבונות היא לוקחת לחנות את כל הפריטים הראויים לשימוש חוזר. לאחר חודשיים, הפריטים שלא נמכרו מועברים לעמותות דוגמת ויצ"ו ו'לב חם' ונתרמים לשוקי החלפות, למתנ"סים ולכל מי שרוצה לעשות משהו טוב עם הדברים. את פריטי הטקסטיל,בדים ומצעים, להם אין שימוש, אוספת שושי ומעבירה למרכז ההכשרה התעסוקתי 'גשר', בבאר שבע, המעסיק אנשים עם צרכים מיוחדים, מתמודדי נפש, עיוורים ואנשים שלא מצאו עצמם במעגל העבודה הרגיל. במרכז, הנתמך על ידי קרן של משרד הרווחה, הבריאות והביטוח הלאומי, מתקיימת סדנת גזירה ותפירה, בה תופרים את תיקי הקנייה הנקראים סביבתיק."בעשר השנים האחרונות ייצרו במפעל כ-5000 סביבתיק, מה שאומר שמוחזרו יותר מעשרת אלפים מטר בד מבדים שהיו מיועדים להטמנה" מספרת אברהמוב.
סינרי הג'ינס הנתפרים במסגרת סדנת התפירה בבית הספר 'זיו כישורית' אשר בקיבוץ כישור בו לומדים מתבגרים עם קשיים נפשיים ורגשיים, הם דוגמה נוספת לשימוש מחודש בטקסטיל החובר לעשייה חברתית.
סינר ג'ינס הנתפר בבית ספר זיו כישורית מבדי ג'ינס משומשים. צילום: ניל מרסר
קיימות יוזמות נוספות מקומיות ומקוריות לשימוש מחדש בטקסטיל, בהן גזירת בדי הטריקו לחוטי סריגה, יצירת תיקים, בובות, תכשיטים, אקססוריז ועוד.
פריטי הטקסטיל הנאספים במכלי האיסוף המפוזרים בארץ עוברים, אף הם תהליך מיון. בדי כותנה ומגבות מבדים טבעיים נחתכים לסמרטוטים ונמכרים למוסכים ומפעלים שם ישמשו לניקוי. בגדים הראויים לשימוש נשלחים בעיקר למדינות אפריקה.
"שימוש חוזר" מסבירה מיכל לוי ארבל, עיתונאית אופנה לשעבר בידיעות אחרונות שעוסקת בהעלאת המודעות להשלכות של צריכת היתר "אומר שהטקסטיל נשאר במצבו הנוכחי וזוכה למחזור חיים נוסף או עובר תהליכים שונים שמשמרים את תכונותיו אך לא את צורתו, כדוגמת גריסה והפיכה לחומרי בידוד, סמרטוטים לתעשיות שונות ופרקטיקות של מלאכות שונות שהופכות מוצר למוצר נחות יותר".
המצב בישראל אינו שונה מהנעשה בעולם, לוי ארבל מפרטת "כל מיכלי האיסוף שאנו רואים היום מרכזים את פסולת הטקסטיל בישראל. תכולת הפחים עוברת מיון ונשלחת לרוב למכירה כיד שנייה במדינות עולם שלישי ומדינות מתפתחות. ההערכות גורסות כי בסביבות 15% מפסולת הטקסטיל נאסף במיכלי השימוש החוזר, בעוד היתר מגיע להטמנה- נתון הזהה לנתון העולמי".